כללי

1. מדינת ישראל נמצאת באופן מתמיד תחת איומים שונים.העורף תופס מקום מרכזי בכל אחד מן האיומים (כפי נוכחנו לראות בצורה בולטת במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה) .
2. במהלך השנים נבנתה הערכות למתן מענה, המשלבת את גורמי החירום ברמה הלאומית (מערכת הביטחון - צה"ל/פקע"ר, מערך המל"ח, משטרת ישראל ועוד), ובמערך השלטון המקומי ובכללן הרשויות המקומיות.
3. מצבי החירום,ככלל,יכולים לנבוע מהתרחשות יזומה ע"י האויב (פעולת לחימה התקפית), מאירועי טרור (פגיעה בתשתית, הרעלת מים יזומה) או לחילופין פגיעה בתשתיות כתוצאה מאסון טבע (רעידת אדמה) או כתוצאה מתקלה טכנית. מכאן שעלינו להיות ערוכים להתמודד עם תרחישי החירום הן ברגיעה והן בעת הכרזת "שעת חירום".
4. הרשות המקומית/הנהלת הארגון, מהווה גורם מרכזי בטיפול באירועי חירום ברגיעה ובמלחמה בשל היותה הממשק העיקרי עם האוכלוסייה ונקודת המפגש של כלל ארגוני החירום והסמכויות הממלכתיות בתחום אחריותה.
5. אנו מצעים לרשות/לארגון,לשפר את המוכנות להתמודדות עם מצבי חירום שונים.
6. הפעילות שתבוצע  תתבסס על פרסומים פורמאליים המחייבים את הרשות המקומית בדגש על "תיק אב להפעלת הרשות המקומית בחירום (עירייה)" שהופץ ע"י מטה מל"ח ארצי, מרכז השלטון המקומי, צה"ל/פקע"ר ומשרד הפנים.
    

ההדרכות

1. בחינת המצב הקיים ברשות/בארגון(הערכות להתמודדות עם מצבי חירום).
2. עדכון/שדרוג/הכנה של תוכנית אינטגרטיבית להתמודדות עם מצבי חירום.
3. ביצוע הדרכות סקטוריאליות (בחתך למכלולי הארגון בחירום) בתחום אחריותם וכנגזר מהתוכנית   
   הכלל ארגונית שתוכן.
4. ביצוע תרגיל מנהלים ("משחק מלחמה") שולחני לבחינת המענה שינתן לתרחישי חירום שונים.
5. תרגיל מעשי בשטח שיכלול הפעלת כוחות (כולל כוחות חירום חבירים) ומתן מענה מלא לתרחישים 
   שונים.